כשהנתונים הם רק בגדר המלצה
מעניין שבעידן שלנו בו כמעט כולם כבר מבינים את החשיבות של הנתונים ושל הגרפים שמציגים אותם, וכמעט כולם חושבים שהם יודעים מה זו Data Visualization ושולטים באינפוגרפיקה, עדיין השימוש בגרפים רצוף בטעויות שונות. חלקן מצמררות ממש (:
חשוב להדגיש שהדמיית נתונים ואינפוגרפיקה זה לא איור חינני לקישוט, אלא כלי עבודה להסברת תהליכים מסובכים, תפקידם להכניס את הנתונים לקונטקסט ולספר סיפור שהעין יכולה לקלוט ולהבין הרבה יותר ממאמרים של אלפי מילים.
קחו לדוגמא את הגרף הזה מתוכנית ״לילה כלכלי״ שבאה להדגים את הקפיצות בתקצוב הממשלתי לחקלאות. שימו לב למספרים, לגובה שלהם (על פי גודלם) ולגרף עצמו. האם אתם רואים קשר בין המספרים לקו הגרף? למי להאמין למספרים או לגרף? ולמה הפער בין השנים לא עקבי?
↓
וככה הגרף אמור להראות
שימו לב שלא רק שאין קשר בין גודל הסכומים המוקצבים לחקלאות לאורך השנים לבין הגרף, מצג שווא בו התקציב מתחיל לעלות באזור השנה 2014, בעוד שבמציאות אמנם היתה קפיצה אלא שהתקציב יורד.
♦
עיגולים ועוגות
הצורה העגולה חביבה מאוד על מייצרי האינפוגרפיקות, ותמצאו גרפים רבים של עוגות וגם גרפים של הרבה עיגולים. אלא שבשל שטחם קשה לעין שלנו לתפוס את ההבדלים בגדלים. בעיקר כשההבדלים קטנים.
הנה לדוגמא אינפוגרפיקה יפיפיה של "דבר ראשון" שמשתמשים במטבע כדי לדבר על תקציב המדינה. אלא שאם התקציב של 2018 ב15.2 מיליארד מהתקציב של 2017, הרי לא יתכן שנראה שני מטבעות שווים בגדלם כהשוואה.
↓
♦
כשעמודות הגרף לא מתחילות מ-0 המשמעות משתנה
זוכרים את הימים שלאחר מערכת הבחירות האחרונה בארה״ב כשהעולם ההמום ניסה להאחז בכל קש אפשרי?
ואז החלה לרוץ ברשת תמונת הגרף שמראה שההפסד נגרם כי הדמוקרטים לא באו להצביע. כי רק חצי מכמות הדמוקרטים שהצביעו לאובמה בסבב הראשון הגיעו למלא את חובתם האזרחית. או במילים אחרות - הדמוקרטים אשמים במפלתם.
מבט שני בגרף מראה שקו ה-0 עליו עומדות העמודות של הגרף, מתחיל ב... 52 מיליון. שימו לב
↓
אבל מה קורה אם קו ה-0 כשמו כן הוא - מתחיל ב-0?
מתקבלת תמונה שונה לגמרי. ההפרש בין שיא ההצבעה בבחירות הראשונות בהן נבחר אובמה לבחירות הנוכחיות הוא 10 מיליון ובודאי שלא חצי מ-69 מיליון.
בקיצור אפשר להניח לדמוקרטים האומללים לאבלם. לא צריך להוסיף להם עוד רגשי אשמה (:
♦
כשמשתמשים בגרף כדי לשנות את המציאות
בניגוד לגרף תוצאות הבחירות בארה״ב שייצר כשל בהבנת הנתונים ומסקנות לא נכונות, כאן ניתן לראות דוגמא לעיוות מכוון של גרף כדי לייצר מציאות שמתאימה למסר שמבקשים להעביר.
שימו לב לגרף בו ראש הממשלה מתגאה בעליית שכר המינימום. גרף מרשים לכל הדעות. הבעייה היחידה היא שהזוית התלולה של עליית השכר לא ממש קשורה למציאות. וכמוה גם הנתונים אינם מדוייקים:
↓
אלא שבניגוד לגרף של ראש הממשלה שמראה עליה קבועה במשך 6 שנים, הרי שהשכר נשאר קבוע על 4,300 במשך 3 שנים וגם הפערים של עליית השכר קטנים יותר. אפשר לראות את זה מצויין כשהגרף מתחיל מ-0
↓
ואם נמתח את הגרף כמו בגרף המקורי של רה״מ, הרי זה נראה ככה: